יולי דורף

המקום שבו הכל התחיל

מאז ומעולם עסקתי בעיצוב בתחום העיצוב: עיצבתי לוגואים, פרוספקטים, תערוכות, עיצבתי אתרי אינטרנט, ערכתי סרטונים ועשיתי אנימציה. ואז, קנינו את הדירה הראשונה שלנו.

אמרתי לעצמי – אני יודעת לעצב. יש לי טעם. אני יודעת להתאים צבעים. ומה כבר יכול להיות מסובך בלבחור ספה ולעשות שיפוץ.

עשיתי את זה לבד. עשיתי את כל הטעויות האפשריות. גיליתי עולם ענק של תוכן שהיה נסתר ממני.

החלטתי שאני הולכת ללמוד ולהתמקצע. ומאז, למעשה, אני רק לומדת- מכל פרוייקט ומשימה.

המיוחד ביותר

הפרוייקט המיוחד ביותר שלי הוא זה של לקוחה שנפרדה מבעלה והתחילה לבנות את חייה מחדש. הבית הראשון שלה לבד. כמו שהיא רוצה, כמו שהיא חושבת. כמו שהיא צריכה. דירת גן בחולון. בניין אחרי פינוי בינוי. קירות עקומים, תקרות בגבהים שונים.

היה עלי לחשוב איך הופכים את כל זה לבית שהכל זורם בו ונותן הרגשה של גדילה, צמיחה וחיזוק?

מה הופך אותו למיוחד? אני יודעת שהבתים שאני מעצבת יוצרים שינוי. אבל כאן עזרתי ללקוחה להגשים חלום- לעבור מתחתית לגדילה. יחד עם הלקוחה יצרנו חלל זורם, נעים ונוח: בנינו לה מטבח ענק שתוכל לבשל ככל שתחפוץ, יצרנו לה פינת אוכל שיכולה להיפתח ל20 סועדים שתוכל לארח ולשמוח מזה, עיצבנו לה גינה מרשימה שתוכל לבלות שם עם המשפחה והחברים וחדר שינה חדש הנותן לה אפשרות להרגיש בבית מלון כל פעם שהיא הולכת לשם.

המורכב ביותר

הייתה זו דירה ישנה בבת ים. הלקוחה ביקשה להכניס את המרפסת לתוך הבית ולאחד את החללים. תכננו הכל בצורה מושלמת. כל השרטוטים הועברו לקבלן. העבודה התחילה. ווידאתי שהכל ברור וידוע ונסעתי לחופשה של שבוע בחו"ל.

במהלך החופשה אני מקבלת הודעה בהולה מהלקוחה, שלא ניתן להוריד את הקורה בין הסלון למרפסת. מה עושים? עיצוב מושלם הופרע ע"י קורה שלא הייתה אמורה להיות שם.

לא הייתי מוכנה לוותר. אמרתי לקבלן לעבוד על חלק אחר בחלל, תוך שאני מבלה את זמני בחופשה בעיבוד הנתונים ובתכנון שיתן פתרון. הפתרון שלי היה תוספת של קרניזים שממשיכים את הקורה בצורה שעוזרת לעיצוב.

מקורות השראה

ההשראה הגדולה ביותר שלי הם האנשים שאיתם אני עובדת. אני מרגישה אותם, שומעת אותם, מקשיבה להם. כל פעם זה אתגר אחר. כל פעם זו השראה אחרת.

עיצוב למשפחה שהרצון שלה להרגיש בבית כמו בבית מלון כל הזמן. 
איך נוצר סיפור

אנשים לא שמים לזה לב, אבל העבודה איתם מתחילה עוד בפגישה הראשונה כאשר הם עדיין לא יודעים שהם יבחרו בי לעבוד איתם. כל מבט, כל תגובה, כל בקשה נרשמת- לכל דבר יש משמעות.

זה, יחד עם חיפוש ויזואלי ורגשי מה עושה להם טוב, יוצר ענן של תחושה. התחושה תופסת צורה. הרבה פעמים אני מקבלת תגובות כמו "בכלל לא ידעתי שאני אוהב את זה".

איך אני מתרגמת את התחושות? קשה להסביר.

בזמן הלימודים היה לנו מושג: עובד או לא עובד. ולא תמיד ניתן להסביר למה משהו עובד. ובינינו, לא תמיד צריך להסביר. זה פשוט עובד.

עניין של סגנון

אני לא מאמינה בהגדרות. הדברים הכי מעניינים קורים מייד כשיוצאים מהמסגרות ופורצים אותן.

זה מה שאני עושה – פותחת את הראש ומסתכלת מעבר להגדרות הסטנדרטיות של סגנון ומה מקובל. יש פרסומת "מי אמר ש…?" אז מי אמר שחייבים להגדיר? למי זה עושה טוב?

לרב אנשים הם יצורים מורכבים יותר מהגדרה אחת. כך גם העיצוב בשבילם.

אם לא היית מעצבת

כשהייתי קטנה שאלו אותי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה. המענה היה זמרת ואם לא ציירת.

זמרת אני לא, ולציירת הגעתי הכי קרוב שאפשר. לכל בית אני מתייחסת כיצירה חד פעמית. אז אם לא מעצבת אז לא הייתי…

על איזה צבע בשום אופן לא תוותרי?

הצבע האהוב עליי הוא סגול. אבל לא אוותר לעולם על צבע אפור, זהו הצבע המורכב והמתוחכם ביותר שקיים בפלטה. הוא מורכב מכל הצבעים וככזה מגיב לצבע שנמצא לידו בצורה שונה כל פעם.. כך שצבע אפור אף פעם לא יראה אותו הדבר.

איזה משקל את מעניקה לדלתות הפנים בעיצוב שלך?

לדלתות יש משקל רב בעיצוב שלי. הן נמצאות שם, אי אפשר להתעלם מהן. ובינינו – מי רוצה?

בעבודה שלי אני משתדלת להפתיע. לפעמים הדלתות נטמעות ברקע של הקיר ולפעמים הן מתחברות וממשיכות את הקו הנקי של הפאנלים. לפעמים הן צבעוניות ולפעמים הן לבנות נקיות ומדללות את העומס שנוצר בבית. מה שבטוח – הדלתות תמיד חלק בלתי נפרד מהעיצוב.

מה מסמלת עבורך דלת הכניסה בפרויקט?

דלת כניסה היא בהכרח חלק מהסיפור הכללי של הבית. היא מרמזת על המתרחש, תומכת ומחזקת את העיצוב.

ולקינוח: איזו דלת כניסה של רב-בריח היית משלבת אצלך בבית?

דגם קיוטו– מבחינתי זו דלת מתוחכמת מאוד בעיצוב שלה. שחור על שחור. מט על מבריק, החיתוך לייזר מיוחד ביותר. הבחירה של הדוגמה שונה, אחרת, לא דומה לכל השאר. הכל בה מושלם.

מעצבת יולי דורף

 לאתר: https://www.ydesign.co.il

לעמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/YuliDorf